התמונות המחרידות הללו מראות אישה שהייתה נעולה בבית המחסה הויקטוריאני, בגלל מצב כמו 'היסטריה נשית' ומה שידוע היום בתור הפרעות אכילה.
התמונות צולמו בין השנים 1878 ו-1910 בבית החולים סלפטרייר הידוע לשמצה בפריז, צרפת.
לא הרבה ידוע על ההיסטוריה או גורלן של הנשים בתמונות, שצולמו על ידי הצלם הרפואי אלברט לונדה – אדם ששירותיו נשכרו על ידי הנוירולוג ג'יין מארי צ'ארקוט כדי לצלם פורטרטיים של הנשים שהיו שם בטיפול, הנשים נכנסו למקום בעקבות מחלות נפש כמו היסטריה נשית למשל.
במשך מאות, היסטריה נשים הייתה מחלה מאובחנת נפוצה, שהייתה שמורה רק לנשים. נשים שחשבו שיש להן את המחלה הזו הראו סימפטומים כמו, חולשה, לחץ, חשק מיני גבוה, שכחה, קוצר נשימה, כבדות בבטן, ו'נטייה לגרום לצרות'.
עד המאה ה-19, אנשים האמינו שהיסטריה הייתה קשורה לרחם ונאמר שזה בגלל שהוא לא נמצא במקומו.
הנשים שאובחנו בהיסטריה לעיתים קרובות ננעלמו בבתי המחסה האלה כמו סלפטרייר, או שעברו ניתוח להסרת הרחם בכפייה.
למרות זאת, תחת ניהולו של ג'יין מארי הוא ניסה לשנות את הדרך שבה מטפלים בנשים עם היסטריה. הוא בחר לצפות בהן, לדבר איתם, לבדוק להם את הריפלקסים ולבקש מהן לבצע מספר פעולות.
הוא היה מצלם ורושם הערות כדי לשמור תיעוד של התקדמות הנשים שהיו שם.
הוא בהתחלה האמין שהיסטריה הייתה הפרעה נוירולוגית שמטופלות קיבלו בתורשה אבל לקראת סוף חייו בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19, הוא סיכם והכריז שהיסטריה היא כנראה מחלה פסיגולוגית שנגרמת כתוצאה מטראומה.
מה שכן, הוא היה מבצע היפנוזה כדי לטפל בנשים הללו. הוא היה מעביר הרצאות שבהן היה מדגים היפנוזה על המטופלות הללו.