כל מי שנשאר ער עד מאוחר ומשחק GTA או סימס עד שהוא מרגיש שהעיינים שלו עוד רגע נופלות מהמקום, יודע שמשחקים יכולים לגרום להרגשה לא ממש טובה.
אם זה אתה, זו לא הפתעה בשבילך שהפרעת גיימינג הולכת להיות מקוטלגת כהפרעה נפשית בפעם הראשונה.
ההפרעה תכלל בקטלוג הבינלאומי הרשמי של המחלות, מדריך שמפורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי ולא עודכן מאז שנת 1990!
למהדורה ה-11 של המדריך תצורף הפרעת הגיימינג, והיא עתידה להתפרסם השנה וזה יביא למצב שההפרעה הזו תקבל התייחסות כמו כל הפרעה אחרת שצריכה מעקב וטיפול.
"מומחים צריכים להכיר בעובדה שהפרעת גיימינג זו בעיה רפואית ועלולות להיות לה השלכות רציניות מאוד", אמר ולאדימיר פוזנאיק, חבר בארגון הבריאות העולמי.
"לרוב האנשים שמשחקים אין את ההפרעה הזו, בדיוק כמו שרוב האנשים השותים אלכוהול, אין להם שום בעיה. בכל מקרה, בנסיבות מסוימות שימוש יתר יכול להוביל להשפעות משמעותיות".
בעוד שהניסוח המדויק של ההפרעה לא פורסם, פורסמה טיוטה שבה הקווים הכלליים שעוזרים לקבוע אם למישהו יש את ההפרעה.
לשרוף שעה אחת או עשר שעות נהיה מאוד נפוץ בשנים האחרונות, כשעוד ועוד אנשים נשאבים לתוך האקס בוקס או הפלייסטישן שלהם.
סקר בקרב קבוצה של 500 גיימרים מצא ש-10% מהם יושבים מול המסך ומשחקים לפחות 12 שעות ביום.
למרות זאת, גורמים רשמיים עדיין לא פרסמו האם כל הזמן שמבלים השחקים מול משחק מסוים, יכול להוות סכנה משמעותית על הבריאות, חוץ מלשאוב זמן כמובן.
שנה שעברה, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בדקו כמה אנשים לא רק משחקים הרבה משחקים אלא באמת מכורים אליהם.
רק 2-3% מתוך 19 אלף הנבדקים בסקר מארה"ב, קנדה, בריטניה וגרמניה חוו יותר מחמשת התסמינים ברשימת התסמינים שפרסם איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי כדי לבדוק אם למישהו יש את ההפרעה.
תשעת התסמינים שפורסמו על ידי הארגון כוללים חרדה, תסמינים של נסיגה והתנהגות לא חברתית.
החוקר הראשי, דוקטור אנדרו פרזיבליסקי, שיבח את המחקר ואמר שהתוצאות היו שונות מאוד מהציפיות.
"למיטב ידיעתנו, אלו הממצאים הראשונים לקראת מחקר ענק כדי למצוא ראיות על הבעיה הפוטנציאלית החדשה הזו" הוא אמר.
"בניגוד למה שחזינו, המחקר לא מצא קשר ברור בין התמכרות פוטנציאלית להשפעות שליליות על הבריאות".
בעוד שהכרה בהפרעה מהווה צעד חיובי, ברור שעוד מחקר דרוש כדי לדעת האם משחקי וידאו באמת מסכונים כמו שהרופאים והחוקרים חושדים.