נאסא עושים את זה שוב, המוסד הענקי הזה לחקר החלל הצליח לגלות מחדש ענן מוזר המתקדם לכיוון הגלקסיה שלנו (שביל החלב) במהירות של מעל 1,000,000 קמ"ש.
בשנת 1963, כשהיא עובדת במצפה כוככבים באוניברסיטת ליידן שבהולנד, גייל סמית' גילתה ענן מוזר המקיף את שביל החלב. הענן הזה מכיל מספיק גז כדי ליצור 2 מיליון כוכבים בגודל השמש שלנו.
למרות שזה מעניין מאוד, התגלית שלה לא נראתה כפורצת דרך, ולמרות שסמית' זכתה שהענן הזה יקרא על שמה, לא היה יותר מדי מעבר לכך.
בארבעת העשורים שאחרי כן, כולם התעלמו מהתגליתת שלה. עננים כאלה נחשבים למעניינים אבל לא מספיק כדי לחקור אותם או לצפות בהם שנית.
למרות זאת, אמצע העשור הקודם, אסטרונאוט בשם ג'יי לוקמן וחבריו הסתכלו מקרוב על הענן בעזרת טלסקופ משוכלל שנמצא במערב וירג'יניה שבארה"ב וגילו כמה דברים מעניינים.
לוקמן והזצוות שלו הצליחו לחשב את המסלול של הענן וגילה שהוא במסלול התנגשות עם הגלקסיה שלנו. בעוד 30 מיליון שנה (פחות או יותר), הוא יתנגש עם הגלקסיה, אבל אין צורך להיכנס לפאניקה, הוא לא יעשה יותר מדי היות והוא קטן מאוד בהשוואה לגלקסיה.
התוצאה של כל כך הרבה גז דחוס תהיה התפזרות מדהימה של כוכבים, מחזה שייראה פשוט יוצא דופן ביופיו, אבל לא בעיניים שלנו, אלא אם כן מישהו ימצא דרך לחיות עוד 30 מיליון שנה.
הענן של סמית' (מאוד מקורי ) נבדק באופן מדוקדק באזרת הטלסקופ האבל המפורסם.
אנדרו פוקס מהמוסד לחקר החלל בעזרת טלסקופים אמר: " אנחנו לא לגמרי מבינים את מקורו של הענן הזה. ישנן שתי תאוריות, האחת אומרת שהוא יצא מתוך שביל החלב, בעקבות פיצוץ כלשהו. השנייה אומרת שהענן הוא אובייקט חוץ גלקטי שנתפס בכוח המשיכה של שביל החלב."
פוקס וצוותו השתמשו בהאבל כדי להציץ לתוך הענן. הם גילו כמות עצומה של גופרית בדומה למקומות אחרים הנמצאים בתוך שביל החלב שלנו. מה שאומר שהענן ושביל החלב הם קרובי משפחה, כמו בני דודים.
רק הזמן יגיד מה יעלה בגורל הענן של סמית' , המדענים עדיין מנסים לפענח איך הענן נשאר בחתיכה אחת כל הזמן הזה ואיך הוא נולד לעולם בכלל.