העולם שלנו הולך ונעשה יותר ויותר דיגיטלי ויש מי שנהנים מזה מאד. היכולת לשלם חשבונות, לבצע פעולות שונות, ואפילו לנהל פגישות דרך הטלפון הנייד או המחשב הביתי הפכו את החיים לנוחים ונגישים הרבה יותר. בימי הקורונה, כאשר הגעה למקומות הומי אדם נתפשה בעיני רבים כמסוכנת, השירותים הדיגיטליים הפכו חוד החנית של מוסדות ציבור.
קיצור זמן הטיפול – האמנם?
יתרון אחר של השירותים הדיגיטליים הוא ביכולת לייעל טיפול בפניות לביטוח הלאומי. כך, במקום לשלוח מסמכים בדואר ולהמתין שבועות עד שיתקבלו ורק אז יחל הטיפול בהם, מהפכת הדיגיטל טומנת בחובה אפשרות לקצר משמעותית את זמן הטיפול והתגובה. כך למשל ניתן למלא ולשלוח דרך האתר גם טופס 250 (טופס תאונת עבודה), שבעבר היה צריך למלא אותו פיזית באחד מהסניפים של ביטוח לאומי או לשלוח בדואר כדי להגישו.
האם המהפכה הדיגיטלית שהתרחשה בביטוח לאומי, כפי שמתארים מנהליו הבכירים, אכן מייעלת את זמן הטיפול בתביעות ובבקשות? לא בהכרח. פער משמעותי עולה מהנוחות והנגישות של האתר מול משך הטיפול בתביעות. עם ייעול התהליך של הגשת המסמכים באופן מקוון, היה מצופה שיגיע גם קיצור ההליך כולו.
מהמידע באתר עולה שאין בהכרח הדבר כך. למשל, משך הטיפול בפניות של טופס 250 נקבע לעד 60 ימים. במקרים אחרים, כמו למשל במקרה של תביעה למחלת מקצוע, עלול משך הטיפול להתארך עד 150 ימים – שהם כחמישה חודשים. עובדה זו מעלה שאלה רחבה יותר: מה גורם לעיכוב כל כך משמעותי בטיפול בתביעות? כיצד ייתכן שהמהפכה הדיגיטלית, שהיא חשובה וחיונית, עושה רק חצי מהעבודה ובעצם מחטיאה את המטרה?
כרגיל, החלשים ביותר הם אלה הסובלים
אוכלוסיית הנכים, שממילא סובלת מהיעדר נגישות ומקושי בהתניידות, אמורה הייתה להיות המרוויחה העיקרית מהמהפכה הדיגיטלית. זה נכון במיוחד לימי הקורונה, כאשר אנשים בסיכון נמנעו לצאת מהבית חודשים על גבי חודשים.
על רקע זה, המהפכה הדיגיטלית של ביטוח לאומי היא בשורה של ממש עבור ציבור זה, כי היא חוסכת לנכים את הטרטור וההגעה למרחבים עמוסי אדם, מבלי להיאלץ לוותר על זכויותיהם. עם זאת, את הכסף הם לא רואים בסופו של דבר, אלא רק אחרי תקופות ארוכות ולא הגיוניות. מדובר באוכלוסיה הזקוקה לקצבאות אלו, לא לשם מותרות ותענוגות, אלא לקיום בסיסי כמו תרופות, ציוד עזר וכדומה.
סחבת בביטוח הלאומי – למה זה קורה?
ישנן לא מעט תביעות ומסמכים שאפשר להגיש כיום דרך אתר המוסד לביטוח לאומי – במקביל ליכולת לפתוח בתהליכים אלה גם באמצעים המסורתיים. זה כולל תביעת ילד נכה, תביעת נכות כללית, תביעה לדמי לידה, תביעה לדמי אבטלה, הגשת טופס 250 ועוד כהנה וכהנה. הגשת המסמכים נעשית באופן נגיש וידידותי דרך האתר, וההתמצאות בו נוחה יחסית.
ככל הנראה העיכוב וזמני הטיפול הממושכים בתביעות נובעים מכמה סיבות. הראשית היא עומס הפניות. כאשר כל כך קל להגיש תביעה לביטוח הלאומי, כמות התביעות המוגשות מדי יום גדלה באופן טבעי. כוח האדם המטפל בפניות אלו, יחד עם שעות העבודה שלו, כנראה לא גדל מספיק בכדי להתמודד עם העומס, והתוצאה היא, כאמור, פקק של פניות המחכות לבחינה.
הקורונה לא עשתה טוב בומבן הזה, שכן היא השביתה עובדים רבים של המוסד לביטוח לאומי. כמו כל גוף אחר היום בארץ, הביטוח הלאומי סובל ממחסור בידיים עובדות ורושמות. ואולם, במקרה של טופס 250 או תביעה למחלת מקצוע משך זמן הטיפול הוא קריטי, היות ומדובר במקרים רבים על אנשים שנפגעו קשות בתאונת עבודה ושאינם יכולים להמשיך לעבוד. הנטל הכלכלי בהיעדר כושר השתכרות לתקופה של חודשיים ואף חמישה חודשים, הוא כמובן אדיר ומשך הטיפול בתביעה עלול לגרור מעגלי השפעה רחבים יותר.
הפתרון, אפוא טמון בהיערכות מחודשת. על המוסד לביטוח לאומי להגדיל משמעותית את כוח האדם המוקצה לטובת טיפול בפניות דיגיטליות, גם אם זה אומר להשקיע כספים בגיוס כוח אדם נוסף. בנוסף, ייתכן ואפשר לעבור גם בביטוח הלאומי למודל של עבודה מהבית, כדי להתמודד עם התנאים שמציבה המגיפה. כך או כך, חשוב שהליך יישום השינויים הללו יחל היום, אם לא אתמול, כי כל יום מבוזבז רק גורם ליותר סרבול ועוגמת נפש.