כשאנחנו ילדים אומרים לנו לא להכניס יותר מדי אוכל לפה וללעוס בנימוס. למרות שזו מטאפורה מאוד טובה לבעיות שונות בחיים, זה אסטרטגיה מעולה לאכילה נכונה. לפעמים, אנחנו שופטים לא נכון את מה שנמצא על המזלג שלנו ואנחנו כמעט נחנקים בניסיון לבלוע.
זה בדיוק מה שקרה לדולפין הזה כשניסה לאכול תמנון שלם.
בעוד הוא שוחה במים הטריטוריאלים של אוסטרליה, היונק הימי ראה את התמנון העסיסי וחשב שהוא יכול להכניס את כולו לפה. אבל, בעוד התמנון החליק במורד הגרון של הדולפין, הוא נתפס וגרם לדולפין למות כתוצאה מחניקה.
לאחר מחקר של שנתיים וחצי, חוקרים באוניברסיטת מורדוך שבאוסטרליה חושבים שזה הוא הדולפין הראשון שמת בצורה הזאת, שאנחנו יודעים עליו לפחות. כשהם מצאו את היונק הימי, הנקרא גיליגאן, הם ביצעו ניתוח לגופה בכדי לחקור ולבדוק איך הוא מת מכיוון שהוא נראה במצב גופני מעולה.
האחראי על המחקר נאהיד סטיבנס אמר לנשיונל גאוגרפיק : " זה היה תמנון ממש גדול, משכתי ומשכתי וחשבתי לעצמי ' אלוהים, זה לא נגמר!'. הדולפין כנראה היה חמדן מאוד והוא חשב לעצמו שהוא יכול לבלוע את התמנון שלם"
המבנה האנטומי של הדולפין מאפשר לו למעשה לאכול אוכל גדול מימדים ולהמשיך לנשום תוך כדי. הם יכולים לנתק את החתיכה המחברת את הגרון שלהם אל פתח הנשימה שלהם, מה שאומר שהם יכולים ללעוס אוכל בלי בעיה.
לפי המחקר, התמנון הערמומי שלח את אחת הזרועות שלו לגרון של הדולפים כדי לוודא שהוא לא יוכל לחבר את פתח הנשימה שלו לגרון שוב.
תשכחו ממוות בשריפה, צליבה או להיקבר בחיים, זו אחת הדרכים הנוראיות ביותר למות אני מניח: שהארוחה שלך נלחמת בך בחזרה וחונקת אותך מבפנים.
סטיבנס הוסיף עוד מימד מעניין לסיפור: " יכול להיות שהתמנון היה מת כשזה קרה, אבל עדיין הזרועות שלו תפקדו".
חוקרת אחרת מהאוניברסיטה, קייט ספרוגיס אמרה שדולפינים אוכלים תנונים לעיתים קרובות והם יודעים כבר איך להימנע מהמצב שאליו נקלע גיליגאן הדולפין.
הם יזרקו את התמנון בגבוה כדי בהנחיתה הבשר שלו יתרכך , אבל זה ממש לא יעיל אם הוא עדיין בחיים.
קייט אומרת שגיליגאן היה קצת שחצן ויהיר מדי וחשב שהתמנון מת לפני שאכל אותו, כנראה שהוא טעה.