האם מותר להרוג נחש לפי ההלכה?

הריגת נחש הנה פעולה שבנסיבות מסוימות מקובלת יותר מבחינת פרשנות הלכתית ובנסיבות אחרות אינה מוסכמת כלל על פרשני ופוסקי ההלכה.

במאמר הזה נבחן מתי מותר ומתי אסור להרוג נחשים שנתקלים בהם?

תכונות של הנחש

כדי שנוכל להבין מדוע הפוסקים חלוקים לגבי איסור הריגת נחש נבחן תחילה מספר מאפיינים של נחשים:

תוקפנות

נחש אינו בעל חיים תוקפני כלפי לבני אדם ואף הפוך מכך, נחשים יעדיפו להימנע ממפגש עם בני אדם. במרבית הפעמים במפגש בין נחש לאדם, יהיה זה דווקא האדם שיהיה תוקפני לנחש, בעיקר כתוצאה מחוסר ידע והבנה.

במקרים רבים בהיתקלות עם נחש, אם האדם לא יזוז ולא יצור איום, הנחש ימשיך בדרכו בלי לתקוף.

הגנה עצמית

נחש יתקוף אדם רק במקרה שבו הוא פירש את ההתנהגות של האדם תוקפנית ומאיימת.

ארסיות

לא כל הנחשים ארסיים, אפילו ישנם נחשים שיש בהם תועלת ביולוגית בכך שהם אינם מסוכנים לבני אדם והם ניזונים מבעלי חיים המזיקים לחקלאות.

הרחקה /הריגה

פרשני ההלכה מתייחסים לאפשרויות של התמודדות עם נחשים בהיבט של הרחקה או הריגה. כאשר באופן עקרוני האפשרות של לכידה ואז הרחקת נחשים היא המועדפת ואילו אפשרות הריגת נחש היא פעולה שיש לעשות במקרים של נחש ארסי (וגם ללא הסכמה מלאה).

הבסיס להיתר להרוג נחוש נעוץ כמובן סביב סוגיה של פיקוח נפש המאפשר גם הריגה בשבת.

הידעתם?

מרבית בני האדם שהוכשו על ידי נחשים הוכשו מכיוון שגילו פעולות ותנועות תוקפניות כלפי הנחש.

הריגת נחש – דיון תלמודי

מוסכם על הפרשנים בדיון התלמודי שחל איסור על הריגה או לכידה של נחש ולמעשה כל בעל חיים אחר, למעט מקרים בהם נשקפת סכנה לשלומם של בני האדם (איסור מהתורה) מפני אותו בעל חיים.

ארסי ולא ארסי

רובם של פרשני ההלכה קובעים כי מותר להרוג נחש ארסי, גם אם אינו תוקפני לבני אדם, אך אם זאת מדובר במעשה שאינו מחויב במציאות. לצד זאת, ביחס לנחש שאינו ארסי הדעות הרבה פחות חלוקות והרוב הגדול קובע כי אין להרוג נחש אינו ארסי, אלא אם באופן חריג הוא מגלה תוקפנות כלפי האדם.

 

מיעוט מקרב פרשני הטיפול בנחש שאינו ארסי, קובע כי, לא משנה מהי מידת הארסיות של הנחש, יש להרוג אותו שכן הם אינם מועילים בעולם והם גורמים פחד ונזק לבני אדם גם אם הם לא ארסיים.

מה עושים עם נחש שנלכד?

לוכד נחשים שלכד נחש לרוב ימנע מהריגתו וידאג לשחררו במקום מרוחק מבני אדם כדי שלא יוכל להמשיך ולהוות סיכון. במקרים מסוימים, בהתאם לסוג הנחש שנלכד, הלוכד יתייעץ עם פקח של רשות הטבע והגנים כדי לקבל החלטה.

דעת פרשני ההלכה בעניין הינה כי, אין צורך להרוג את הנחש לאחר שנלכד אלא יש להרחיקו. הריגתו תעשה רק אם אין אפשרות להרחיקו בצורה כזו שלא תסכן יותר בני אדם. בדומה לדעת פרשני ההלכה, החוק הישראלי נקבע כי נחשים הם חיות בר מוגנות ואין להורגם שלא לצורך.

הריגת נחש בהליכה

בהלכה מתקיים כלל הנקרא "הריגה לפי תומו". ביטוי זה מתייחס לכך שגם אם יש איסור הריגה, ישנו היתר להרוג נחש אם זה נעשה "על הדרך", כלומר באופן שאינו מכוון להריגה למשל בהליכה או בימינו גם בנסיעה.

האם נחש שנכנס לבית או שנמצא באזור מגורים מסמל משהו מבחינה הלכתית?

הפרשנות המקובלת היא, שנחש מסמל חטא ולכן ראייה או הימצאות של נחש מלמדת על כך שהאדם חטא ועליו לעשות פעולות צדקה ולהתחזק בצניעות כדי לכפר על החטא.

הידעתם?

הרחקה של בעלי חיים, כולל חרקים שאינם מסוכנים לבני אדם היא עדיפה מבחינת ההלכה על פני הריגה, גם במקרה של יתושים לדוגמא.

שלוש פעולות שיש לעשות או לא לעשות כאשר פוגשים נחש

להימנע מפעולה מהירה, חדה או תוקפנית. להתרחק מהמקום באיטיות וממתינים שהנחש ימשיך בדרכו. במרבית המקרים נחשים הנמצאים בבית, חצר או מחסן יישארו שם ולכן יש להזמין לוכד נחשים מקצועי שיתפוס וירחיק את הנחש.

אם אינכם בעלי מקצוע והבנה בנחשים, הימנעו מפעולות גבורה של לכידה או הריגה של הנחש.